הפרעה בהירדמות ובשמירה על רצף שינה

מכירים את הפתגם "לישון כמו תינוק"? – הכוונה היא לשינה טובה ואיכותית.
אבל… יש משפחות שאצלן המשפט הזה מקבל משמעות חדשה!
אחוז גדול מהתינוקות סובל מהפרעה בהירדמות ובשמירה על רצף שינה.
והנה כל מה שאתם צריכים לדעת על כך:

מאפייני ההפרעה
ההפרעה מתאפיינת בקושי בהירדמות עצמאית ללא עזרת ההורים בתחילת הלילה, התעוררויות מרובות או לפרקי זמן ארוכים במהלך הלילה וקושי לשוב ולהירדם ללא עזרת ההורים.

שכיחות ההפרעה
מדובר בהפרעת השינה הנפוצה ביותר אצל תינוקות, בעטיה הורים פונים לקבלת עזרה מקצועית. ההפרעה שכיחה מאוד ומאפיינת 20-30 % מהתינוקות בגילאים חצי שנה עד גיל שלוש / ארבע.

חשיבות הטיפול בהפרעה
בקרב הורים רבים רווחת הדעה כי ההפרעה היא תופעה התפתחותית נורמטיבית ותחלוף מאליה עם ההתבגרות. מחקרים רבים, לעומת זאת, מראים שחשוב לאבחן ולטפל בהפרעה זו בשנים הראשונות לחיים ולא להמתין שתחלוף מאליה, מכמה טעמים:

ראשית, ההפרעה עשויה להתפתח להפרעה כרונית ולא לחלוף מאליה.
שנית, ההפרעה עשויה להפריע בהתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית, המוטורית וההתנהגותית.
לבסוף, ההפרעה משפיעה על כמות ואיכות השינה של ההורים, ועלול להיות לזה מחיר כבד- כעס, חוסר סבלנות ואי פניות רגשית לתינוק במהלך היום.
הגורמים להפרעה
השינה מורכבת ממחזורי שינה. מחזור שינה נמשך בסביבות ארבעים וחמש דקות עד שעה אצל תינוק. בין מחזור שינה לזה שאחריו, לעיתים יש התעוררות ספונטנית קצרצרה. אדם מבוגר, שיודע להרדים את עצמו, ישקע שוב בשינה (ואפילו לא יהיה מודע להתעוררות שזה עתה חווה). לעומת זאת, תינוק, שאינו יודע להירדם באופן עצמאי, לא ישקע מיד בשינה, ויבכה או יקרא להורה ע"מ לסייע לו בחזרה לשינה. כדי שתינוק יחזיר את עצמו לישון ביקיצות הקצרצרות שמתרחשות בין מחזור שינה לבא אחריו (ואז הלילה יחווה עבורו ועבור הוריו כלילה עם שינה רצופה), עליו לדעת להירדם באופן עצמאי, ללא עזרת ההורים, וללא עזרת גורמים חיצוניים.

נשאלת השאלה מדוע תינוקות רבים אינם יודעים להירדם באופן עצמאי. התשובה טמונה בתלות שהם מפתחים בגורמים מרדימים שונים: בבתים רבים, תינוקות רכים רגילים להירדם בעזרת גורם חיצוני כלשהו – ערסול על הידיים, נדנוד בעגלה, האזנה למנגינה ממובייל, הנקה, שתייה מבקבוק (של תמ"ל או מים) וכו'. ההירדמות של תינוקות אלה אינה יכולה להתרחש בהיעדר אותם גורמים. לכן גורמים אלה מכונים "גורמי תלות". כאשר תינוק נרדם בתחילת הלילה כשהוא משתמש בגורם תלות, הוא לא יוכל להירדם ביקיצות של אמצע הלילה, במעברים בין מחזורי השינה, אם אותו גורם תלות איננו. כך לדוגמה, אם תינוק רגיל להירדם בתחילת הלילה תוך כדי הנקה, כשיתעורר באמצע הלילה, לא ישקע בשינה מיד שוב, מפני שאינו יודע לעשות זאת ללא הנקה. אם תינוק רגיל להירדם כשהוא מעורסל בידיו של הוריו, כשיתעורר בין מחזורי שינה, לא יחזור לישון לבדו אלא ידרוש את הוריו שיבואו ויעניקו לו את החיבוק והערסול להם הוא זקוק על מנת להירדם.
פתרון ההפרעה
מה שצריך לעשות כדי שתינוק ילמד להירדם באופן עצמאי, ללא עזרת גורמי תלות, וגם ינצל את הידע הזה בהתעוררויות אמצע הלילה במעבר ממחזור שינה לזה שאחריו, זה להוריד את התלות שלו בגורמים בהדרגה (וכאן מאלף ועד טף נכנסת לתמונה).

מתי להתחיל לטפל?
אך ורק כשהתינוק מגיע לגיל 5-6 חודשים, והוא בשל ללמידת הרגלי שינה טובים. לפני כן, לא ניתן לשנות את מאפייני השינה של התינוק באופן משמעותי.

לסיכום, כשהתינוק מגיע לגיל המתאים, יש לטפל בהפרעה באמצעות ביטול התלות בגורמים מרדימים. לא כדאי לדחות את הטיפול או להתעלם מהצורך בטיפול מפני שיכולות להיות לכך השלכות. 

 

ייעוץ שינה לתינוקות ולילדים